יום שני, 5 באוקטובר 2009

ספר אלקטרוני בכתה? חכו קצת....


הדיילי פרינסטון מדווח בכתבה "קינדל עדיין מחזר אחר משמים באוניברסיטה" " Kindles yet to woo University users"

מאת HYUNG LEE ( September 28th, 2009) , על פילוט מעניין שנעשה עם ספר אלקטרוני כאמצעי למידה במקום ספרים.


אונ' פרינסטון הכריזה במאי 2009 על פילוט בו 50 סטודנטים מקבלים ספר אלקטרוני e-reader מדגם Kindle DX כמכשיר רב ערך ללמידה.

הסטודנטים נבחרו מ- 3 קורסים: "חברה אזרחית ומדיניות ציבורית", "מדיניות ארה"ב ודיפלומטיה במזרח התיכון" ו- "דת וכישוף ברומא העתיקה". תכני הקורסים לסמסטר הוזנו בקינדל (הספר האלקטרוני") בשיתוף עם אמזון, כדי, בין השאר, "לחסוך בניר".

לא עברו שבועיים, ורבים מהם טענו שההתקן אינו נח ולא ממלא את הציפיות. על הסטודנטים לעמוד בדרישות גבוהות של הקורס, וחלק מהם מצא שההתקן מגביל אותם ומסרבל מאד את העבודה.

"אני שונא להישמע כמו לודיט [Luddite חבר בקבוצות פועלים באנגליה במאה ה-19 שהתנגדו למהפכה התעשייתית והשמידו מכונות אשר לדעתם גזלו את פרנסתם], אך טכנולוגיה זו היא תרוץ קלוש להתקן אקדמי" אומר אהרון הורבאץ. " הוא מסורבל, איטי וקשה לעבוד איתו". טוען ששימוש בקינדל דורש ממנו לשנות את הדרך בה הוא עושה את עבודות הבית שניתנות בקורס.

"מרבית הלימוד שלי מתבצע מאינרטראקציה פיסית עם הטכסט: סימניות, הדגשות, סימון דפים וכד', לא לשכוח את הערות השוליים, שמרבית הרעיונות והתובנות שלי מגיעים מאינטראקציה כזו עם החומר... עם השימוש בקינדל, כל הרגלים אלה נעלמו, ואלה שלא נעלמו, הם איטיים מדי לשמור אותם בקצב המחשבות שלי, וההדגשות שבהתקן הם למעשה חסרות שימוש..."

פרופ' סטן כץ, המרצה בקורס של הורבאץ, אמר שהוא מעוניין לדעת אם הוא אכן יכול ללמד באופן אפקטיבי תוך שימוש במידע האצור בהתקן זה, והאם הסטודנטים יכולים ללמוד באופן אקטיבי... הדרך היחידה היא – לנסות זאת! מכריז, אך...

"אני דורש קריאה מוגברת של טכסטים. אני מעודד להדגיש ולסמן הערות בטכסט, והשאלה היא האם ניתן לעשות זאת ביעילות כמו על גבי ניר.... כל הספרים שאני משתמש בהם מלאים בהערות וסימונים שלי, וצריך זמן רב לעשות זאת מחדש על הקינדל." הוא הוסיף שאין לו שום מוטיבציה לעשות זאת על הקינדל, מה עוד שהוא שמע שהאוניברסיטה לא תשתמש בזה בשנה הבאה...

בנוסף, פרופ' כץ מוצא שהיעדר מספרי עמודים אבסולוטיים (קבועים ומוסכמים כמו בספר) בקינדל, עושה זאת קשה יותר לסטודנטים לצטט כראוי מקורות. אמנם יש שם מספרי עמודים זמניים, שנותן המכשיר עצמו, אך לעבודה אקדמית זה ממש לא מספק. למרות זאת, ובגלל שהשימוש היה וולנטרי ולא חובה, הוא הרשה לסטודנטים לצטט עם המספרים הזמניים על הקינדל כדי להקל עליהם.

פרופ' הרווד פלוואר, המלמדת דת וכישוף ברומא העתיקה (כתבה לעורך הכתבה במייל) שהחומר בקינדל קל לקריאה לזמן ארוך "מבלי שהעיניים יתעייפו". אך סטודנטית רחל ג'ורג (בכתה של כץ) מצאה "קשיים קלים לכוון את הקינדל לקריאה טובה". היא ציינה שהתוכנה לשלב הערות בטכסט שימושית, אך חסר בה תחושה כמו לשלב הערות על ניר. "עבור חלק מהאנשים הקריאה בספר אלקטרוני לעולם לא תהווה תחליף פונקציונאלי ותחושתי של קריאה מניר." קובעת רחל דנן ללא היסוס על סמך הניסיון שרכשה בשימוש בקינדל.


מה נוכל ללמוד מפילוט זה?

- קודם כל הדיווח מאד שטחי ולא מספק להסקת מסקנות. ככה לא מעריכים פילוט כזה.

- אין ספק שלעשות פילוט בה הסטודנט מתבקש וולנטרי להתנסות בהתקן טכנולוגי, ולעמוד בקצב הלימוד והפקת עבודות הבית הוא לא התחלה מוצלחת לשילוב התקן כה מרכזי בחיי הלומד.

- גם נראה שהאוניברסיטה עשתה זאת ללא תשומת לב מספיקה ואופן לא מקצועי (הרמז שזה היה רק לסמסטר אחד ללא המשכיות).

- נראה שהצורך על תוספת הערות ידניות והדגשות על החומר בהתקן, לא מספק עדיין, וייתכן שהיצרן צריך לקחת זאת בחשבון ולהציע שיפור ניכר בדגמים החדשים. גם עניין מספרי העמודים, כמו בספר נתון, שחשובים לציטוט אקדמי, שניתן לפתור בפיתוח נוסף מסוים קרי, השקעה נוספת בהתקן שספק אם אכן יתבצע.

- העניין המרכזי כאן, מראה שוב, שלא מספיק שתהיה טכנולוגיה ללמידה, אלא עליה לעבור שדה ניסוי, ושיפור בהתאם (מה שלא נעשה כנראה בפיתות ההתקן קינדל), כמו גם סבלנות והבנה עמוקה של הצרכים, ולא לנסות לכופף אותם על פי מה שמכתיבה הטכנולוגיה.

  • המסקנה המשמעותית מפילוט זה:

o להבין את צרכי הלומד והמלמד לפני שמביאים טכנולוגיה שאמורה להלכה, עדייםן לא במעשה שטרם נבדק, לענות על הצרכים.

o להיות פתוח להבנה ולשינוי או הרגלי הלימוד או הטכנולוגיה, להלימה טובה יותר בין השניים.

o להיות פתוח לניסויים נוספים, בקנה מידה קטן. בשום אופן לא לרוץ קדימה בהיקפים גדולים של שימוש, כי מערכת החינוך לא סלחנית, ולא מאפשרת הזדמנות שניה לתקן כישלון וקשיים בלתי עבירים בהזדמנות הראשונה....

o עם כל זאת, אין ספק שספר אלקטרוני (קריאה ואף כתיבה ללא ניר) יתפוס מקום הולך וגדל, אך בקצב איטי יותר מהמקובל לחשוב ללא בדיקה מעמיקה יותר.


ושווה ללמוד מזה ולהפנים....

2 תגובות:

עידית אבני אמר/ה...

במסע הדילוגים מהספר אל הספר הדיגיטלי, הייתכן כי נשכח הטקסט הדיגיטלי?


המרצה אומר "אני דורש קריאה מוגברת של טכסטים. אני מעודד להדגיש ולסמן הערות בטכסט, והשאלה היא האם ניתן לעשות זאת ביעילות כמו על גבי ניר..." מילא, המרצה, אבל הסטודנטית ציינה ש"התוכנה לשלב הערות בטכסט שימושית, אך חסר בה תחושה כמו לשלב הערות על ניר".
שלא נדבר על כך ש"תכני הקורסים לסמסטר הוזנו בקינדל, בשיתוף עם אמזון, כדי, בין השאר, "לחסוך בניר".

סליחה? נייר? הסטודנטים קוראים מאמרים או חומר אקדמי מנייר? אולי היה כדאי לערוך את הניסוי באוניברסיטה עדכנית קצת יותר, עם כל הכבוד לאוניברסיטת פרינסטון שלזכות התקדמותה ייאמר שהיא כבר "מקבלת נשים ללימודים"...

נראה כי המשתתפים בניסוי קפצו ישירות מהספר המודפס אל הספר הדיגיטלי ודילגו על המחשב, על הכרות עם טקסט דיגיטלי.
זה מזכיר לי את המפגשים הראשונים עם העכבר, הכל נראה עדיין "מסורבל, איטי וקשה" (הפעם זה מצוטט מההתייחסות לקינדל).

אבל בנימה אופטימית בכל זאת... אהרון הורבאץ , ידידנו עליו מדווח בכתבה, אומר כי "השימוש בקינדל דורש ממנו לשנות את הדרך בה הוא עושה את עבודות הבית שניתנות בקורס".
אז יתכן שזה כבר מצדיק את המצב ש " kindel כנראה עדיין kinder... ".


טוף, אברום, אם כך, נחכה קצת, אבל
למי יש סבלנות???

אברום, אלא מי? אמר/ה...

הי עידית
לא חשוב שהבעיה היא שדלגו על טכסט דיטאלי. הרי הם סטודנטים בגיל של הבנים שלנו, ובטח הם עובדים על מחשב, לפחות כמונו ויותר. הבעיה היא כאן שניסו, כבדרך אגב, לשנות הרגלי טיפםול בטכסט של ספרים ומאמרים (בניר) ישירות לספר אלקטרוני, וזה, מן הסתם, לא הולך.... אין קיצורי דרך, וגם אם אין לך סבלנות לחכות קצת, אז את מוזמנת לא לחכות בכלל. אבל בתי ספר? יחכו גם יחכו.